xNeuroscience NEWS DECEMBER 7, 2016

סיכום: מחקר חדש מצא כי הנשימה יכולה להשפיע על פעילות עצבית שמשפרת זיכרון ושיפוט רגשי. סיכום: מחקר חדש מצא כי הנשימה יכולה להשפיע על פעילות עצבית שמשפרת זיכרון ושיפוט רגשי.

מדעני הרפואה מאוניברסיטת נורת'ווסטרן גילו לראשונה כי קצב הנשימה יוצר פעילות חשמלית במוח האנושי שמשפר שיפוט רגשי וזיכרון.

נשימה היא לא רק בשביל חמצן; נמצא כי היא מקושרת גם לפעילות מוחית ולהתנהגות.

מקור: אוניברסיטת נורת’ווסטרן.
השפעות אלה על ההתנהגות תלויות בשאלה אם מדובר בשאיפה או בנשיפה והאם הנשימה מתבצעת דרך האף או פה.
במסגרת המחקר נמצא שאנשים זיהו פנים מפוחדות מהר יותר אם נתקלו בהן שזמן שאיפה לעומת נשיפה. אנשים גם היו בסבירות גבוהה יותר לזכור אובייקט אם הם נתקלו בו בשאיפה לעומת בזמן נשיפה. ההשפעה נעלמה אם הנשימה הייתה דרך הפה.

“אחד הממצאים העיקריים במחקר זה הוא כי קיים הבדל דרמטי בפעילות המוח באמיגדלה ובהיפוקמפוס במהלך שאיפה לעומת הנשיפה” אמרה המחברת הראשית כריסטינה זילנו, פרופסור לנוירולוגיה בבית הספר פיינברג לרפואה באוניברסיטת נורת’ווסטרן. “בזמן שאיפה, גילינו שנוצר גירוי נוירוני בקליפת המוח, האמיגדלה, בהיפוקמפוס ובכל רחבי המערכת הלימבית.”

המחקר פורסם ב- 6 בדצמבר ב- Journal of Neuroscience.
המחבר הבכיר הוא ג’יי גוטפריד, פרופסור לנוירולוגיה בפיינברג.

מדענים בנורת’ווסטרן גילו לראשונה הבדלים אלה בפעילות המוח כשחקרו שבעה חולי אפילפסיה שהיו אמורים לעבור ניתוח מוח. שבוע לפני הניתוח, מנתח השתיל אלקטרודות למוחות של החולים על מנת לזהות את מקור ההתקפים שלהם. זה איפשר למדענים לקבל נתונים אלקטרו-פיזיולוגית ישירות מהמוח. האותות החשמליים הראו כי פעילות המוח נעה עם הנשימה. הפעילות מתרחשת באזורים במוח שבו מעובדים רגשות, זיכרון וריחות.

תגלית זו הובילה מדענים לשאול אם תפקודים קוגניטיביים מזוהים בדרך כלל עם אזורים אלו במוח – בפרט עיבוד פחד וזיכרון – יכולים להיות מושפעים גם על ידי נשימה.

. NeuroscienceNews.com image is for illustrtive purposes only.

האמיגדלה מקושרת באופן מובהק עם עיבוד רגשי, בפרט רגשות הקשורים בפחד. מדענים ביקשו מ-60 נבדקים לקבל החלטות מהירות על ביטויים רגשיים בסביבת המעבדה בזמן שמקליטים את הנשימה שלהם. מציגים בפניהם תמונות של פנים מפוחדות או מופתעות, הנבדקים היו צריכים להצביע, מהר ככל שיכלו, איזה רגש כל פנים הביעו.
.
כאשר הפנים הוצגו במהלך שאיפה, הנבדקים זיהו אותם כבני אדם מפוחדים יותר מהר מאשר כאשר פניהם הוצגו במהלך נשיפה. זה לא היה נכון לגבי פרצופים שהביעו פליאה. תופעות אלה פחתו כאשר הנבדקים ביצעו את אותה משימה תוך כדי נשימה דרך הפה. לכן האפקט היה ספציפי לגירויי פחד במהלך הנשימה מהאף בלבד.

בניסוי שמטרתו הערכת תפקוד הזיכרון – קשור להיפוקמפוס – לאותם הנבדקים הוצגו תמונות של אובייקטים על מסך מחשב ובקשו לזכור אותם. מאוחר יותר, הם התבקשו להיזכר באותם אובייקטים. חוקרים גילו כי ההיזכרות הייתה טובה יותר אם התמונות הופיעו במהלך שאיפה.

הממצאים מרמזים כי נשימה מהירה עשויה להעניק יתרון כאשר מישהו נמצא במצב מסוכן, אמרה זילנו.

“אם אתה נמצא במצב פאניקה, קצב הנשימה שלך מואץ” אומרת זילנו. “כתוצאה מכך תוכל להשקיע באופן יחסי יותר זמן שאיפה מאשר במצב רגוע. לכן, התגובה הטבעית של הגוף שלנו לפחד עם נשימה מהירה עשויה להיות השפעה חיובית על תפקוד המוח ולגרום זמני תגובה מהירים יותר לגירויים מסוכנים בסביבה. “

תובנה פוטנציאלית נוספת של המחקר היא על המנגנונים הבסיסיים של מדיטציה או נשימה ממוקדת. “כאשר אתה שואף, אתה במובן מסוים מסנכרן תנודות מוח ברחבי הרשת הלימבית,” ציינה זילנו.

מקור:
http://neurosciencenews.com/memory-fear-breathing-5699/

ABOUT THIS MEMORY RESEARCH ARTICLE
Other Northwestern authors include Heidi Jiang, Guangyu Zhou, Nikita Arora, Dr. Stephan Schuele and Dr. Joshua Rosenow.
Funding: The study was supported by grants R00DC012803, R21DC012014 and R01DC013243 from the National Institute on Deafness and Communication Disorders of the National Institutes of Health.
Source: Marla Paul – Northwestern University
Image Source: NeuroscienceNews.com image is in the public domain.
Video Source: The video is credited to NorthwesternU.
Original Research: Abstract for “Nasal Respiration Entrains Human Limbic Oscillations and Modulates Cognitive Function” by Christina Zelano, Heidi Jiang, Guangyu Zhou, Nikita Arora, Stephan Schuele, Joshua Rosenow and Jay A. Gottfried in Journal of Neuroscience. Published online December 7 2016 doi:10.1523/JNEUROSCI.2586-16.2016