bells_palsy

פאציאליס

בוקר בהיר אחד והפנים חצי משותקים.
פציאליס ממחיש בצורה משמעותית כמה שרירי הפנים חשובים להבעה שלנו וכמה ההבעה שלנו קריטית בתקשורת הבין אישית.
שרירי הפנים הם אלו שמעצבים את המראה שלנו ואת התקשרות שלנו עם הסביבה.
Facial Paralysis – שיתוק של עצב הפנים
השיתוק של עצב הפנים אינו מאפשר עצבוב מוטורי של שרירי הפנים.
הפגיעה מתבטאת בשיתוק שרירי הפנים בצד אחד, בדרגות שונות, והינה הפרעה אסתטית ותפקודית.
מבחינת המראה- אסימטריה בולטת של הפנים, הנגרמת עקב צניחה של זווית הפה, מחיקה של הקפל הטבעי שבין הלחי לשפה העליונה, צניחה של שרירי הלחי מתחת לקו הזיגומה, צניחת הגבה בצד הפגוע, חוסר יכולת לשלוט בעפעפיים ומחיקת קמטי ההבעה במצח. המטופל אינו יכול לחייך ויש לעיתים הפרעות בדיבור. יש בדרך כלל קושי לעצום את העין דבר שעלול להוביל ליובש בקרנית.
לעיתים נפגעות גם תחושות הטעם, הפרשת הרוק ויש רגישות יתר בשמיעה.
פציאליס אינה מחלה מסכנת חיים ואינה כואבת בדרך כלל, אבל לחולה נגרמת אי נוחות מאוד גדולה ביחסיו החברתיים, באיכות חייו ובדימוי העצמי. יכולות להיות הפרעות באכילה ושתייה בשל צניחה של זווית הפה, פגיעה בטווח הראיה וכד’… בהתאם לחומרת הפגיעה בעצב הפנים.
התרחשות המחלה הינה מהירה מאוד בדרך כלל האדם מתעורר
מתבונן בראי ורואה שפניו התעוותו.

הגורמים לפציאליס:
פציאליס יכול להיגרם ממספר סיבות ועם זאת יכול להתפתח ללא סיבה ידועה, בצורה אידיופטית (מחלה שהגורם לה אינו ידוע).
חלק מהגורמים הינם:
* וירוס (נגיף) שמתלבש על העצב ופוגע ביכולת התפקודית שלו.
* רוח קור- כמו צוואר תפוס;CVA – שבץ מוחי- נמק ברקמת המוח עקב חסר באספקת דם. זהו מצב של פגיעה פנימית במוח והפרוגנוזה (החלמה) יותר קשה; נזק מתאונה, ניתוח או כל פגיעה אחרת בעצב – ההחלמה תלויה בחומרת הפגיעה.
* ישנם גורמים נוספים, ביניהם זיהומים שונים והפרעות מטאבוליות.

שיתוק הפנים הנפוץ ביותר הינו Bell’s Palsy
השיתוק על שם בל (רופא סקוטי מנתח שחקר את העצב הפציאלי). שיתוק זה שכיח יחסית, מתרחש ב 1 לכל 5000 אנשים.
מספר נקודות חשובות:
1. הסיבה העיקרית ל Bell’s Palsy היא וירוס.
Peripheral facial palsy: etiology, diagnosis and treatment.
Roob G, Fazekas F, Hartung HP
Eur Neurol. 1999 Jan; 41(1):3-9.

2.הפגיעה יכולה להתרחש באחד מצדי הפנים ו שכיחה יותר במבוגרים בעשורים השני עד הרביעי לחיים.
Bell’s palsy: the spontaneous course of 2,500 peripheral facial nerve palsies of different etiologies.
Peitersen E
Acta Otolaryngol Suppl. 2002; (549):4-30.
3. גם ילדים נפגעים לעתים (אך משתקמים יותר בקלות).
התופעה שכיחה יותר בחולי סוכרת. כ 6% מחולי הסכרת
4. שכיחותה גדולה יותר בשליש האחרון של ההריון ועומד על 43 מקרים לכל 100,000 .
5. מצב של שיתוק בשני צידי הפנים הינו נדיר מאוד, וקורה ב 0.3-2% מהמקרים.
6.התופעה חוזרת אצל 9-14% מהאנשים שלקו בפתולוגיה, בטווח של 10 שנים.
7. ישנן עדויות הרומזות על הרפס זוסטר לטנטי כגורם לשיתוק על שם בל.
8. עיקר המקרים של פציאליס מתרחשים בתקופת האביב והסתיו, בעת חילופי עונות.

טיפול:
ישנם טיפולים שונים לפציאליס בניהם שימוש בסטרואידים, פיזיותרפיה, תרגילים עצמיים, מימיקה, וטיפולים נוספים.
למרות השימוש הנרחב בסטרואידים כטיפול בפציאליס, יעילותם לא הוכחה בצורה ברורה. מצד אחד ישנם מחקרים המראים שיפור ברור במצב במטופלים תוך שימוש בסטרואידים, אך לצד זאת ישנם מחקרים המראים דווקא את חוסר יעילותם להביא לשיפור במצבו של המטופל.
עקרונית, ישנה הסכמה כי בטיפול בילדים, הסטרואידים הינם חסרי השפעה, זאת למרות מחקרים שונים המעלים לעיתים הצלחות ולעיתים כישלונות בטיפול סטרואידי בילדים.
מעורבותו של המטופל בביצוע תרגילים אקטיביים, עיסוי עצמי, תרגילי קורדינאציה ותרגילי הבעה מראה על שיפור והחלמה מהירים יותר.

תרגילים עצמיים מומלצים:
מינון – מומלץ כל שעה לעשות 5 דקות של תרגילים.
רצוי לעשות את התרגילים לאט ולתת לשריר להתאמץ. יש לחזור על כל התרגילים מספר פעמים ברצף.
את התרגילים רצוי לעשות מול המראה ולהנחות את המטופל לדמיין את התנועה מתרחשת גם בצד המשותק.
מצח – הרמת הגבות למעלה והורדה – פרצוף “מתפלא”.
גבות – כיווץ הגבות אחת לכיוון השנייה וחזרה למצב רגיל – פרצוף “כועס”.
עין – עצימת העין בחוזקה ופתיחתה.
עין – מצמוץ, סגירה ופתיחה. יש להשאיר את העין עצומה ולא לפתוח מהר מדי.
עין – מתיחת קצה העין לאלכסון ואז סגירה ופתיחה (מצמוץ) – עין “סינית”.
אף ולחי – כיווץ והרמת האף כלפי מעלה וחזרה למצב רגיל – פרצוף “שפן”.
פה – אמירת העיצורים השונים מספר פעמים.
פה – פרצוף עצוב (הורדת זוויות הפה כלפי מטה).

דיקור כטיפול לפציאליס
טיפול ברפואה סינית הינו ללא ספק אחד הטיפולים המוצלחים והינו אחד הגורמים המשפרים משמעותית את הפרוגנוזה. הדיקור יעיל מאוד בפציאליס כיוון שמיקום נקודות הדיקור הינו אזור עצבי משמעותי, כך שהדיקור משיג גם את המטרות הטיפוליות דרך האבחנה הסינית ולצד זאת משיג מטרות מערביות לעידוד חזרתו של העצב לפעילות דרך עוררותו בנקודות עיקריות אשר חופפות באופן מלא לנקודות הדיקור.
שילוב של טיפול ברפואה סינית הראה שיפור משמעותי גם במחקרים אשר בוצעו על מטופלים לעומת קבוצת ביקורת.
Efficacy of acupuncture and moxibustion in treating Bell’s palsy: a multicenter randomized controlled trial in China.

פרוגנוזה
15% ישארו עם פגיעה קבועה מסוימת בעצב.
ב- 94% מהמקרים נצפה שיפור והחלמה וחזרה מלאה לתפקוד תקין.
80% מתוכם יחלימו תוך 3 חודשים.
ללא טיפול כלל הפרוגנוזה פחות טובה ואחוז ההחלמה המלאה פוחת. 20-30% נשארים עם פגיעה עצבית קבועה.

ביוטיוב ישנם סרטונים רבים המציגים סיפורים אישיים, דרך סדרת צילומי וידאו בתקופות ההחלמה השונות. מניסיוני נחמד לראות את התהליך ולהראות אותו למטופלים כדי שידעו למה לצפות ולקבל השראה מאנשים שלא חששו לצלם ולחזור לשגרת חייהם ולא להימנע מחברה בתקופת ההחלמה.
מצורף אחד שאהבתי

מקורות:
Recent developments in Bell’s palsy.
Holland NJ, Weiner GM
BMJ. 2004 Sep 4; 329(7465):553-7.
Diagnostic difficulties in etiology of the lesion of peripheral neuron of the facial nerve during the growth of sialoma.
Kawiak W, Dudkowska A, Adach B
Ann Univ Mariae Curie Sklodowska Med. 1993; 48():125-8
Katusic SK, Beard CM, Wiederholt WC, Bergstralh EJ, Kurland LT. Incidence, clinical features, and prognosis in Bell’s palsy, Rochester, Minnesota, 1968-1982. Ann Neurol. 1986 Nov. 20(5):622-7
Recent developments in Bell’s palsy.
Holland NJ, Weiner GM
BMJ. 2004 Sep 4; 329(7465):553-7.
The significance of a human smile: observations on Bell’s palsy.
Slavkin HC
J Am Dent Assoc. 1999 Feb; 130(2):269-72.
Recurrent bilateral peripheral facial palsy.
Stahl N, Ferit T
J Laryngol Otol. 1989 Jan; 103(1):117-9
The significance of a human smile: observations on Bell’s palsy.
Slavkin HC
J Am Dent Assoc. 1999 Feb; 130(2):269-72.
The efficacy of steroids in idiopathic facial nerve paralysis: an open, randomized, prospective controlled study.
Türk-Börü U, Koçer A, Bilge C
Kulak Burun Bogaz Ihtis Derg. 2005; 14(3-4):62-6.
Should we use steroids to treat children with Bell’s palsy?
Atzema C, Goldman RD
Can Fam Physician. 2006 Mar; 52():313-4.
Positive effects of mim
therapy on sequelae of facial paralysis: stiffness, lip mobility, and social and physical aspects of facial disability.
Beurskens CH, Heymans PG
Otol Neurotol. 2003 Jul; 24(4):677-81.
Li Y, Liang FR, Yu SG, Li CD, Hu LX, Zhou D, Yuan XL, Li Y, Xia XH
Chin Med J (Engl). 2004 Oct; 117(10):1502-6.
Bell’s palsy: a study of the treatment advice given by Neurologists.
Shaw M, Nazir F, Bone I
J Neurol Neurosurg Psychiatry. 2005 Feb; 76(2):293-4
Bell’s palsy: a study of the treatment advice given by Neurologists.
Shaw M, Nazir F, Bone I
J Neurol Neurosurg Psychiatry. 2005 Feb; 76(2):293-4