פורסם ב-3 לנובמבר 2016 ע"י דייויד ת'וייטס באתר Complete Sports Care.

כאב גב תחתון הוא נפוץ ביותר. אחד מכל ארבעה אנשים מדווח על אפיזודה אחת לפחות של כאב גב בחיים. פעמים רבות כאב גב הוא מייסר ומוביל לנסיגה מפעילות, להיעדרות מהעבודה ולפרודוקטיביות נמוכה יותר בזמן העבודה. לאור זאת, הגיוני לעבור סריקת רנטגן, CT או MRI על מנת להבין את הסיבה לכאב הגב, לא כך? ובכן, עבור מרבית האנשים התשובה היא "לא".

דוקטור, האם כדאי לי לעבור סריקת גב? – שתי סיבות לחשוב פעמיים
קישור לכתבה המקורית: http://www.completesportscare.com.au/2016/11/back-pain-scan-2-reasons-think-twice/

נקודות מפתח
* רוב תוצאות הסריקות אינן נוגעות לכאב או לתסמינים, אלא מהוות, ככל הנראה, חלק מהזדקנות נורמלית.
* תוצאות סריקות עלולות ליצור חרדה בנוגע לכאב וכך להגביר את סיכוייך לעבור ניתוח.
* במקרים נדירים סריקות הן חשובות. איש מקצוע יכול לסייע לך להחליט האם סריקה נחוצה במקרה שלך.

1. סריקות אינן משפרת תוצאות
מחקר רחב היקף אחד השווה בין אנשים אשר קיבלו את הטיפול הרגיל נגד כאב גב תחתון (שמירה על פעילות, כריות חימום, תרופות ללא מרשם) לבין אנשים שעברו סריקה בשלב מוקדם. במחקר לא נמצא הבדל בין שתי הקבוצות במדדים של כאב, תפקוד או איכות חיים. ישנן מספר סיבות אפשריות לכך.

* ראשית, הפרוגנוזה עבור כאב גב תחתון חריף היא חיובית. מרבית האנשים חווים שיפור משמעותי תוך חודש, ואין זה סביר כי סריקה תזרז את תהליך ההחלמה.

* שנית, ישנו קשר חלש בין מה שאנו רואים בסריקה לבין תסמינים שחווים אנשים. מחקר אחד ביצע סריקות ב-67 נבדקים אשר מעולם לא חוו כאב גב בחייהם ומצא כי לכמעט 90% מהם היה בלטי דיסק או דיסקים מנוונים. כלומר, מרבית הממצאים בסריקות הם כה נפוצים עד שניתן לראות אותם כסימני הזדקנות נורמליים.

2. נזקי הסריקות
נזקי הסריקות במקרים של כאב גב תחתון הם כפולים. ישנם הנזקים הישירים, הברורים, של דברים כמו קרינה, במיוחד כאשר מדובר בסריקות CT. ישנו גם הנטל הכלכלי של הסריקות, בו נושאים המטופלים ומערכת הבריאות. בנוסף, ישנם נזקים עקיפים אשר רבים אינם מודעים אליהם, כגון “תיוג” או טיפולים לא הכרחיים אשר נערכים כתוצאה מהסתמכות על תוצאות הסריקות.

“תיוג” הוא מצב בו נאמר למטופל כי יש לו מצב רפואי אשר המטופל לא היה מודע אליו לפני כן. כפי שצוין קודם, סריקות ימצאו לעתים קרובות דברים כמו בלטי דיסק או דיסקים מנוונים אפילו אצל אנשים שלא חווים כאב גב. כך, כאשר אנשים שכן חווים כאב גב עוברים סריקה, נאמר להם כי הגב שלהם “פגוע”, זאת בהסתמך על ממצאים שככל הנראה אין להם כל קשר לבעיה. תיוג גורם לאנשים לאמץ את “תפקיד החולה” ולראות את עצמם כשבריריים. כיום אנו מבינים כי תחושת שבריריות זו עלולה לגרום לכאב גב כרוני.

ישנו קשר חזק בין סריקות לבין ניתוח. מחקר אחד השווה בין אנשים אשר עברו סריקת MRI בחודש הראשון שלאחר התפרצות כאב גב לבין אנשים שלא עשו זאת, ומצא כי מי שעברו את הסריקה היו בסיכון גדול פי 8 לניתוח. בנוסף, הוצאותיהם הרפואיות של מי שעברו את הסריקה היו גבוהות פי 5. זוהי מחשבה מדאיגה, בהתחשב בכך שתוצאות הסריקה עשויות להיות מנותקות מהסיבה לכאב!

שימוש נכון בסריקות
סריקות אינן תמיד דבר שלילי. סריקה עשויה להיות נחוצה במצבים שונים, למשל, כאשר אדם מפגין תסמינים עצביים הולכים ומחריפים או כאשר ישנו חשד כי בבסיס כאב הגב עומד מצב רפואי חמור, כמו סרטן או שבר. מצבים אלה מכונים “דגלים אדומים”. דגלים אדומים הם לא נפוצים, אך פיזיותרפיסט תמיד יבדוק האם אחד או יותר מהם נוכח לפני שיחליט האם נחוצה סריקה. הדגלים האדומים במקרים של כאב גב כוללים:

* הפרעה בתפקוד המעי או השלפוחית או חוסר תחושה באזור האוכף.
* סימנים המצביעים על שבר (אירוע טראומטי או היסטוריה של אוסטיאופורוזיס.
* סימנים המצביעים על מחלה דלקתית (כאבי לילה, תקופות ממושכות של נוקשות בוקר)
* סימנים המצביעים על זיהום (חום, היסטוריה של שימוש תוך-ורידי בסמים)
* סימנים המצביעים על סרטן (כאב בלתי פוסק, אובדן משקל בלתי מוסבר)

סריקה במקרים של כאב גב אינה נחוצה, אלא אם אחד מהדגלים האדומים הנ”ל נוכח. כרגיל, הפיזיותרפיסט שלך הוא האדם המתאים ביותר לכוון אותך בהחלטה האם לעבור סריקה ובשאלה מהי תכנית הטיפול הטובה ביותר עבורך.

ניתן ליצור קשר עם המחבר במייל: david@completesportscare.com.au

מקורות
Boden, S. D., Davis, D. O., Dina, T. S., Patronas, N. J., & Wiesel, S. W. (1990). Abnormal magnetic-resonance scans of the lumbar spine in asymptomatic subjects. A prospective investigation. J Bone Joint Surg Am, 72(3), 403-408.

Chou, R., Deyo, R. A., & Jarvik, J. G. (2012). Appropriate use of lumbar imaging for evaluation of low back pain. Radiologic Clinics of North America, 50(4), 569-585.

Chou, R., Fu, R., Carrino, J. A., & Deyo, R. A. (2009). Imaging strategies for low-back pain: systematic review and meta-analysis. The Lancet, 373(9662), 463-472.

Chou, R., & Shekelle, P. (2010). Will this patient develop persistent disabling low back pain?. Jama, 303(13), 1295-1302.

Fisher, E. S., & Welch, H. G. (1999). Avoiding the unintended consequences of growth in medical care: how might more be worse?. Jama, 281(5), 446-453.

Koes, B. W., Van Tulder, M. W., & Thomas, S. (2006). Diagnosis and treatment of low back pain. British Medical Journal, 7555, 1430.

Pengel, L. H., Herbert, R. D., Maher, C. G., & Refshauge, K. M. (2003). Acute low back pain: systematic review of its prognosis. Bmj, 327(7410), 323.

Webster, B. S., & Cifuentes, M. (2010). Relationship of early magnetic resonance imaging for work-related acute low back pain with disability and medical utilization outcomes. Journal of Occupational and Environmental Medicine, 52(9), 900-907.