אנורקסיה בראיה סינית

הגדרת אנורקסיה לפי ה DSM
Diagnostic criteria for anorexia nervosa
(Adapted from DSM-IV-TR)
A. Body weight is less than is considered normal for height and age. Weight is consistently less than 85% of that expected, which can be due to either weight loss, or failure to gain weight during growth.
B. Despite being underweight, there is an intense fear of putting on weight and becoming fat.
C. Refusal to accept low body weight as a problem, excessive influence of body weight and shape on self-worth, or a distorted body image perception.
D. Amenorrhea (abnormal absence of a minimum of three successive menstrual cycles).
There are two identifiable types of anorexia nervosa:
Restricting Type: Throughout the present episode of anorexia nervosa, there has been no regular occurrence of binge eating or purging (self-induced vomiting or the misuse of laxatives, diuretics, or enemas).
Binge Eating/Purging Type: Throughout the present episode of anorexia nervosa, there has been a regular occurrence of binge eating or purging

הגדרת אנורקסיה לפי ה ICD
Diagnostic criteria for anorexia nervosa
(Adapted from ICD-10)
(a) Body weight is consistently 15% less (or lower) than that expected for height and age, or body mass index is 17.5 or less. This can be due to either weight loss, or failure to gain weight during growth.
(b) Weight loss is caused by the avoidance of foods perceived to be fattening, along with one or more of the following behaviours: self-induced vomiting, purging, excessive exercise, use of appetite suppressants and/or diuretics.
(c) Distorted body image perception driven by an intense, irrational fear of becoming fat, leads to the desire to remain at a low body weight.
(d) Amenorrhea (abnormal absence of a minimum of three successive menstrual cycles) in women, and loss of libido in men. There may be changes in growth hormone, cortisol, thyroid hormone and insulin.
(e) Puberty in girls and boys may be delayed if the onset of anorexia nervosa is prepubertal, but once recovery from the illness is made, it will often progress normally.
ICD-10 also includes ‘atypical’ anorexia nervosa, which refers to individuals who show some, but not all, of the characteristics of anorexia nervosa

רקע מערבי
הפרעות אכילה רלוונטיות:
1. אנורקסיה נרבוזה – שמתאפיינת בהגבלת האכילה ובירידה מסוכנת במשקל
2. בולמיה נרבוזה – שמתאפיינת בהתקפי אכילה בלתי נשלטים ובניסיונות להיפטר מהעודפים (הקאות, משלשלים וכיוב.)
3. הפרעת אכילה NOS יש סמפטומים נרחבים של אנורקסיה אבל אין אובדן וסת, או משקל הגוף תקין. יש סמפטומים נרחבים של בולמיה אבל תדירות הבולמוסים קטנה מפעמיים בשבוע למשך 3 חודשים.

אבחנה – אנורקסיה נרבוזה
סירוב לשמור על משקל גוף תואם גיל וגובה (פחות מ – 85% הצפוי)
פחד מופרז מעליה במשקל או מהשמנה
עוות בתפיסת הגוף או הכחשה שיש בעיה רצינית עם משקל הגוף
העדר ווסת לפחות ל – 3 מחזורים
אפיון של ההתקף הנוכחי:
מגביל: אין בולמוסים ואין “טיהורים”
בולמוס-טיהור.

אפידמיולוגיה:
· שכיחות של AN בין 0.5-1% של האוכלוסייה
· יותר שכיח בנשים מאשר בגברים
· מתחיל בגיל ההתבגרות 14-19
· שכיח יותר אצל דוגמניות, אתלטיות, שחקניות.
· כ – 10% מאנורקטיות שעברו אשפוז מתות מההפרעה וסיבוכיה

אבחנה של בולמיה נרבוזה
התקפי (בולמוסי) אכילה חוזרים. בולמוס מאופיין ע”י:
אכילה בפרק זמן מוגבל (שעתיים או פחות) כמות אוכל שאנשים אחרים אינם מסוגלים לאכול בזמן ובנסיבות הנתונות
תחושת העדר שליטה במשך ההתקף
התנהגות חוזרת לא הולמת על – מנת לפצות, “לטהר” על הבולמוסים כמו גרימה להכאה, שימוש עודף במשלשלים, משתנים, כדורי דיאטה (אמפטמינים) חוקן, תרופות אחרות, צום, התעמלות מופרזת.
הבולמוסים ונסיונות הטיהור הם בתדירות של לפחות פעמיים בשבוע במשך 3 שבועות

אפידמיולוגיה:
3-5% מהאוכלוסייה
פי 10 נשים מגברים
גיל פריצה 15-21
משקל לפני הפריצה לרב גבוה מעט מהנורמלי
כ – 1% מבולמיות מאובחנות מתות מסיבוכי ההפרעה

הפרעות נלוות להפרעות האכילה
דכאון מז’ורי/דיסטימיה 50-75%
הפרעה ביפולרית 4-6%
OCD 25%
פוביה חברתית
התמכרות לחומרים (אלכוהול, סמים) 30-37% מבולמיות, 12-18% של אנורקטיות

תיאוריות פסיכולוגיות
ישנן תיאוריות רבות ובחרתי להעלות רק את העיקריות מבהן.
התיאוריה העיקרית טוענת שהנערה למעשה אינה רוצה להתבגר ממס’ רב של סיבות הקשורות בדינמיקה המשפחתית כמו: חוסר רצון לצאת מהבית, חוסר רצון להתרחק מהאם ועוד.
חוסר יכולת לתת לעצמה מקום-חוסר אהבה עצמית, חוסר סיגול זהות.
אם מגבילה- האם מתערבת בהרגלי האכילה של הבת, לדוגמא- “סיימי הכל”, ומנגד- “את אוכלת יותר מידי” והתערבויות נוספות.
מינוצ’ין – סביכות שאיננה מאפשרת עצמאות למתבגרת
הילדה ברוך – הורות לא אפקטיבית גורמת לליקויי אגו בילד, אי-זיהוי של צרכים ורגשות, תלות באחר וצורך לרצותו.

אטיולוגיה
הפרעות אכילה (ED) כוללות בתוכן את האנורקסיה נרווזה (AN), בולימיה נרווזה (BN) והפרעות אכילה לא טיפוסיות (EDNOS). ההפרעות מאופיינות בכך שיש עיסוק יתר במראה הגוף ובאוכל, ההערכה העצמית מושפעת באופן מוגזם ממשקל וצורת הגוף ורוב הלוקים בהפרעה הן נשים (בכר, 2001; דנה ולורנס, 1999).
AN הינה הפרעה המאופיינת במשקל שמתחת ל- 85% מהמשקל הצפוי, פחד עז מעלייה במשקל, תפיסה עצמית לא מדויקת של גודל משקל או צורת הגוף והעדר וסת בבנות ונשים אחרי הוסת הראשונה.שכיחות AN היא בין 0.5%-1% (DSM-IV).הגברים מייצגים רק 2%-10% מכל המקרים של ED. להבדלים בין המינים יש הסברים רבים אך הסיבה אינה ברורה לגמרי. (Hepp, Milos, Braun-Scharm ,2004Andersen & Holman in ).
האטיולוגיה ל- ED מגוונת. הסברים ביולוגים כוללים בעיה תפקודית בגרעין ההיפותלמי המווסת צריכת מזון ומשקל גוף, וכן אבנורמליות של פעילות סרוטונין. הסברים פסיכודינמיים כוללים פחד מהתבגרות, אי נפרדות מהאם וגורמים משפחתיים. הסברים חברתיים כוללים את הלחץ התרבותי העצום לרזון (אפטר, הטב, ויצמן, טיאנו, 2003). מחקר עדכני משתמש בנקודת מבט רב ממדית הטוענת שככל שהגורמים הללו נוכחים, כך הסיכוי לפתח ED גדל (Comer , 2001).
להסברים החברתיים תמיכה מחקרית רבה בביטוי ED. אידיאל היופי גובה מחיר נפשי כבד של פרקטיקות ומטה נשים להתנהגויות הרסניות לשינוי גוף כ- ED. השכיחות הגבוהה של ED נמצאת בחברות מערביות מתועשות שבהן רזון מקושר ליופי ואטרקטיביות מינית. כך, התרבות נתפסת ככוח מחולל AN (Goldin, 2002). טענה זו יכולה להסביר את הבדלי המינים בשכיחות ההפרעה מכיוון שגברים ונשים נחשפים בהקשר זה ללחץ תרבותי ולסוציאליזציה שונה. הסבר שני אפשרי הוא הבדלים בין המינים בשיטה להורדה במשקל. גברים נוטים לספורט ונשים לדיאטה שהיא אחת הטריגרים ל – ED. הסבר נוסף הוא שנוטים לא לאבחן גברים מסיבות שונות: גברים הינם בעלי סימפטומים שונים (למשל, חסרי סימפטום הפסקת וסת), גברים יאובחנו בהפרעה אחרת או שמתביישים להודות שיש להם בעיה “נשית” (Comer ,2001).
במחקרים רבים נמצא כי קיים קשר בין פרפקציוניזם לבין ED. ג’ויינר ואחרים (Joiner, Heatherton, Rudd & Schmidt, 1997) מצאו כי לפרפקציוניזם המכוון לעצמי יש יותר השפעה ב- ED, זאת מכיוון שפרפקציוניזם היווה גורם סיכון ל- ED רק כאשר היה פער בין הסטנדרט העצמי למשקל לבין המשקל הנתפס (אי שביעות רצון מהגוף). כלומר, פרפקציוניזם היווה גורם סיכון ל- ED רק עבור אנשים עם נטייה פרפקציוניסטית שתפסו את עצמם כבעלי משקל יתר עבור הסטנדרטים הפנימיים שלהם, ללא קשר למשקלם בפועל. מחקר נוסף מצא כי מבין פרפקציוניזם המכוון לעצמי והמכוון להמלצה חברתית, רק פרפקציוניזם גבוה המכוון לעצמי ניבא רמת ED גבוהה (McVey, Pepler, Davis, Flett, & Abdolell, 2002). מחקרים רבים מצאו כי הערכה עצמית נמוכה הינה גורם סיכון ל- ED (Halvorsen & Heyerdahl, 2006 ; Cervera, Lahortiga, Martinez-Gonzalez, Gual, de Irala-Estevez, Alonso, 2003; Gual, Pérez-Gaspar, Mart iacute nez-Gonz acute lez, Lahortiga, de Irala-Esté vez, Cervera-Enguix, 2002; Odea & Abraham, 1999). נמצא גם קשר בין התנהגות אכילה מגבילה לבין הערכה עצמית נמוכה (Button, Loan, Davies & Sonuga-Barke, 1997 ; Wilksch & Wade, 2004). נמצא גם כי שילוב של הערכה עצמית נמוכה, הנעה לרזון, אי שביעות רצון מהגוף והגבלת אכילה, היו מנבאים עיקריים להתנהגות טיהור של הגוף כאימון נמרץ, דיאטה נוקשה וכדומה (Byrne & McLean, 2001).
בחלק מהמחקרים, שילוב של פרפקציוניזם ודימוי גוף נמוך נמצאו במתאם עם ED רק כאשר ההערכה העצמית הייתה נמוכה ( Vohs, Boelz, Pettit, Bardone, Katz, Abramson, Heatherton & Joiner, 2001). ההערכה עצמית נמצאה כממתנת את האינטראקציה בין פרפקציוניזם וסטאטוס משקל נתפס. כלומר, פרפקציוניזם גבוה בשילוב של תפיסת משקל יתר, ינבא סימפטומים של הפרעות אכילה רק אם קיימת גם הערכה עצמית נמוכה (Vohs, Joiner, Bardone & Abramson, 1999).
ל-ED תחלואה נלוות עם הפרעות רבות. הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD) היא אחת מהן (Pearlstein, 2002; after et al., 2003). OCD מתבטאת בשני מרכיבים: אובססיביות וקומפולסיביות. האובססיות כוללות מחשבות, דחפים או דימויים חוזרים שנחווים כחודרניים וגורמים לחרדה ולמצוקה, הן אינן רק דאגות יומיומיות הגיוניות ומופרזות, האדם מנסה להתנגד להן או לדכאן ומכיר בכך שהן פרי רוחו. הקומפולסיות הן התנהגויות חוזרות, בפועל או במחשבה, שהאדם מונע לבצע כתגובה לאובססיות או בהתאם לחוקים נוקשים, כאשר מטרתן להפחית את החרדה או למנוע איזושהי תוצאה נוראה, כאשר בפועל אין קשרמציאותי בין ההתנהגות למטרה (DSM-IV). נושאי האובססיות והקומפולסיות מתייחסים בעיקר למראה הגוף.
רוב המחקרים ב- ED מצאו בעקביות קשר חזק בינן לבין לדיכאון (Stice & Bearman, 2001; Pritts & Susman, 2003; Koenig & Wasserman, 1995) ובינן לבין הפרעות חרדה (Keel, Klump, Miller, McGue & Lacono, 2005; Wildman, Lilenfeld & Marcus, 2004). לכן, הגיוני היה לקשר גם משתנים אלו עקב טענה לתשתית קוגניטיבית והתנהגותית דומה ל- ED.

לסיכום:
מדוע יש הפרעות אכילה?
גורמים חברתיים
גורמים תלויי תת-תרבות
גורמים גנטיים
גורמים משפחתיים
גורמים קוגניטיביים

גורמים אישיותיים שמנבאים אנורקסיה
פרפקציוניזם
חוסר סובלנות לכישלון
קיבעון מחשבתי
נטיות אובססיביות
העדר עצמי, חדירות עצומה לרצונות ולרגשות של אחרים
צורך מופרז בשליטה