Blog

At least half of herniated discs spontaneously de-herniate

בלט דיסק הינו הפיך ותלוי במידה רבה במוכנות שלנו לשפר יציבה

https://www.painscience.com/biblio/at-least-half-of-herniated-discs-spontaneously-de-herniate.html

לאחר בלט דיסק, זה נראה כאילו המצב הביומכני לא יכול לשפר את עצמו יותר מאשר חלון שבור יכול להרכיב את עצמו מחדש. עם זאת, מספר מחקרים – כמו Kjaer 2016, אשר עקבו אחר עשרות חולים במשך שמונה שנים – הציעו כי בלטי דיסק יכולים להתאחות בצורה ספונטנית!

מאמר זה (Zhong et al) הוא המטה-אנליזה הראשונה של מחקרים אלה. הנתונים שנאספו מאחד עשר מהם מראים שכיחות כללית גבוהה במיוחד של שחזור דיסק: 66% מהחולים שקיבלו טיפול שמרני (כל דבר פרט לניתוח). זה מתווסף לערימה גדולה של עדויות כי כאבים בגב בדרך כלל “נובחים הרבה יותר חדש מהנשיכה”, ו- MRI ורנטגן הם כמעט חסרי תועלת עבור רוב כאבי הגב התחתון.

יש צורך במחקר נוסף – כמובן, כמו תמיד – משום שאף אחד מהמחקרים הללו לא בוצע במחקרים אקראיים מבוקרים, והיו בקושי מספיק נתונים למטה-אנליזה. עם זאת, המספר הסופי הוא כל כך גבוה, כי זה בטוח להניח כי הרבה ממקרי בלט דיסק נפתרים בעצמם.

כאילו זה כבר לא די אינטואיטיבי מספיק כבר, בלטי הדיסק הגרועים ביותר הם למעשה בעלי הסיכוי הטוב ביותר לסגת (ראה Chiu et al). קשב להתנגד לפיתוי להניח את ההפך, אבל “השכל הישר” הוא חסר תועלת ברפואת שריר-שלד, תחום שבו נראה שאין הנחות בטוחות.

האם נתונים אלה מראים כי “טיפול שמרני” הוא המפתח לשיקום? למרבה הצער לא: “טיפול שמרני” הוא מעורפל עד כדי כך שהוא חסר משמעות כאן. כל מה שזה אומר הוא שחולים אלו טופלו בכל דבר מלבד ניתוח (או זריקות). אנחנו כבר חושדים כי ספיגה מתרחשת כשאנשים מקבלים או לא מקבלים כל טיפול (Kjaer שוב), ואנחנו יודעים כי אין טיפולים יעילים בבירור עבור כאבי גב בכלל (Machado). הדבר היחיד שאנחנו יכולים לספר מסקירה זו הוא כי מקרי בלט דיסק רבים נפתרים ללא ניתוח, לא כי הטיפול מתקן בלטי דיסק.

מתוך המאמר:
רקע: דיסק בצוואר (LDH), מחלה נפוצה, מטופל לעיתים קרובות באופן שמרני, לעתים קרובות וכתוצאה מכך ספיגה ספונטנית של דיסק. עם זאת, שכיחות תופעה זו אינה ידועה.

מטרת המחקר: לנתח את ההיארעות של ספיגה ספונטנית לאחר טיפול שמרני ב- LDH באמצעות טומוגרפיה ממוחשבת והדמיה תהודה מגנטית.

עיצוב המחקר: ניתוח מטא וסקירה שיטתית של מחקרי קוהורט.

הגדרה: העבודה בוצעה בבית החולים סוז ‘ו לרפואה סינית מסורתית, אוניברסיטת שנחאי לרפואה סינית מסורתית.

שיטות: יזמנו חיפוש עבור התקופה ינואר 1990 עד דצמבר 2015 באמצעות PubMed, Embase, וספריית Cochrane. שני בודקים עצמאיים בדקו את הדוחות הרלוונטיים. בהתייחסויות של דוחות אלה חיפשו גם ניסויים נוספים באמצעות הקריטריונים שנקבעו בהצהרת PRISMA.

תוצאות: התוצאות שלנו מייצגות את התוצאות שנאספו מ -11 מחקרי קבוצות. השכיחות הכוללת של ספיגה ספונטנית לאחר LDH היה 66.66% (95% CI 51% – 69%). ההיארעות בבריטניה היתה 82.94% (95% CI 63.77% – 102.11%). ההיארעות ביפן הייתה 62.58% (95% CI 55.71% – 69.46%).

מגבלות: המחקר שלנו היה מוגבל, כי היו מקורות מעטים מהם ניתן לחלץ נתונים, או בתקצירים או מחקרים שפורסמו. לא היו ניסויים אקראיים ומבוקרים שעמדו בקריטריונים שלנו.

מסקנות: תופעת הספיגה מחדש של LDH מוכרת היטב. בגלל השכיחות הכוללת שלה כעת 66.66% על פי התוצאות שלנו, טיפול שמרני עשוי להפוך את לבחירה הראשונה לטיפול ב- LDH. מחקרים רבים יותר, סמויים פעמיים, סמויים, אקראיים, מבוקרים נדרשים כדי לחקור את תופעת הספיגה הספונטנית של LDH.