תום פיאנן
הסתיו בראי המזרח
- יוני 26, 2021
- , 9:41 pm
- , העשרה
מתוך הספר הקיסר הצהוב:
“הקיסר הצהוב אמר:
כל היקום כולו , המכוסה על ידי השמיים והנתמך על ידי האדמה, בצורתו המושלמת ביותר נועד למען ההישג הנעלה ביותר: האדם. הנשימה של השמיים והאדמה היא המקיימת את האדם, והוא מגיע לשלמות באמצעות חוקי ארבע העונות”.
הסתיו הוא חלק ממעגל העונות, מעגל החיים, וכמו כל מעגל, חייב להיות בתנועה, הסתיו, תפקידו בראשונה, לקשר בין הקיץ לבין החורף.
סיום עונת הקיץ, שכללה הוצאת אנגיה מרובה, מימוש עצמי גבוה, בעיקר ברמות הפיזיות ועשייה רבה –
ומעט לפני החורף, אשר לעומת הקיץ מסמל את האגירה, חידוש הכוחות, מיעוט בעשייה, חשיבה, הולדה ברמת הרעיון והתכנון לקראת התחלת עשייה מחודשת.
הסתיו בעל חשיבות מכרעת שכן באחריותו לבצע סלקציה,
בסתיו על האדם להחליט מה הוא לוקח עימו לחורף וממה הוא נפתר. החלטות אלו חשובות בכל רובד תודעתי- הפיזי, הריגשי, הנפשי והרוחני. כמובן שההשפעה תבוא לידי ביטוי בכל רבדי החיים יחדיו.
בכל פעם שאנו מסדרים את הבית אנו מרגישים יותר טוב, הפיזי משליך על כל שכבותינו השונות.
איננו יכולים לאגור יותר מידי בתוכינו, להכיל ללא סדר וניקיון.
בסתיו על האדם להיפרד, וכל קושי וחסימה (בתהליכי הפרידה בין העכור לטהור ובין מה שהאדם זקוק לו לחורף ולהמשך המסע לבין מה שלא), יגרמו תקיעות יותר גדולה ויביאו עימם עצבות בסתיו ופתולוגיות שקשורות לאזור החזה ולריאות. ובחורף לפתולוגיות במערכת העיכול (כאבי בטן , שלשולים וכד’).
האיברים האנרגטיים והפיזים שתורת המזרח מקשרת לסתיו הם הריאות והמעי הגס.
הריאות מקבלות, שואפות , מכילות, מתמלאות.
המעי הגס מוציא, מרוקן, משחרר, מנקה.
הגוף כטבעו, כאינסטינקט מפריד את החומרים, ממצה אותם שומר את החינוי לקיום ונפרד מכל השאר.
אם אדם מתקשה בסלקציה בכל הרמות אנו נצפה ברמה מסוימת של פגיעה בריאות, מע’ החיסון והשפעה מאוחרת יותר על מערכת העיכול.
על האדם בסתיו לעסוק בשאלה מה חשוב ומה פחות לדעת לשמר ולדעת לשחרר.
הריאות אחראיות על הנשימה, לא רק הכנסת והוצאת האויר אל הראות, אלה אל כל הגוף, הנשימה הכוללנית. הריאות מפיצות את החמצן, את אנרגית היקום והקיום ותהליך הנשימה מהדהד בכל חליקי הגוף, גם ברמה הפיזית בתהליך הנשימה משתתפים שרירים רבים, חלקם נמצאים בגב, חלקם בצוואר, חלקם בבטן וחלקם בכלל באגן. תהליך הפצת הנשימה לפי הרפואה הסינית הוא גם תהליך הפצת האנגיה אשר אחראית להגן עלינו מפני מחלות והתקררויות. זוהי אנרגית הנשימה הנעה בין העור לשרירים ומגנה עלינו. ריאות חזקות (במובן האנרגטי) יובילו להגנה חזקה.
בסתיו ביהדות אנו נוהגים לבקש סליחות, לברך ולקיים חשבון נפש, עם עצמנו, חבירינו ובורא עולם.
סליחות אלו מהוות תהליך- ניקוי בפן הריגשי, ושיחרור בית החזה פיזית.
גם בבקשות הסליחה וגם בקבלת המציאות אנו יוצרים הפרדה בין המשמעותי ללא רלוונטי לנו בחיים.
אנו מכינים את עצמנו הצורה טובה יותר לחורף וליכולת להכיל יותר כיוון שהתנקנו ופינינו מקום.
התחושה המלווה תקופה זו בצל חשבון הנפש שלינו לקיים בכדי להיפרד היא צער. אתו צער הוא הרגש השוכן בריאות, תוך שיחרור וחווית הצער אנו מתרוקנים ומקבלים מקום להכיל.
אין שחרור הרגש יוביל לתקיעתו של הצער בריאות ופגיעה בתהליך הנשימה.
מתוך ספר הקיסר הצהוב:
“בסתיו האטמוספירה של השמיים מהירה ושל הארץ בהירה. האנשים צריכים להיות שלוים, נשימתם ורוחם צריכים להתאחד כדי להרגיע את הנשימה של הסתיו”.
ניקוי המים,
לאחר הגשם הכל נקי יותר, נשטף עם המים.
כך גם בגוף, תחושת הבהירות לאחר בכי, תחושת הניקיון הפנימי לאחר פעילות ספורטיבית, תחושת ההקלה לאחר הזעה מרובה בסאונה, ולאחר עיסוי לימפטי.
כל אלו קשורים למים, וקשורים גם ליכולת להתנקות, לשטוף את עצמנו בכל הרמות, וכדי לאפשר הכלה ולזרימה מחודשת, פיזית וריגשית.
הסתיו הוא זמן טוב לחשיבה אסטרטגית, תכנון נכון של הדברים.
בתקופה זו אנו בשאריות אנרגית הקיץ וצריכים לתעל את עצמינו לתקופת האגירה והשקט, התהליכים הפנימיים, החורף.
זהו זמן טוב לתכנון שינויים למען נבשיל את החלטותינו בחורף וניתן להן עיגון מתוך מקום מקבל, מבין ומעכל. כל אלו יבואו לידי ביטוי בעשיה מחודשת ונפלאה באביב ובקיץ הבא.
נזכור לקחת שאיפה למען שאיפותינו.