מומיו

באלזאם הסלעים, דמעות ההרים, הזהב השחור, וונדר מומיו… שמות רבים, מופלאים ומהדרים יש למומיו. בהחלט אחד הפלאים!
מחצב זה נמצא בשימוש ברפואה עממית מאז ימי קדם, המומיו, במזרח, בשימוש כבר יותר מ 3000 שנה.
בכתבי יד עתיקים שנכתבו בשפות של העמים במזרח התיכון, כמו גם טיבט, המומיו הינו טיפול מומלץ למחלות רבות. המומיו מוזכר כמעט בכל הכתבים הרפואיים שנכתבו בעת העתיקה בערבית, פרסית והודית!

על המומיו שמעתי לאחר פציעה. שמעתי גם על דברים נוספים, אבל עליו יותר ויותר ואכן הוא עזר לי מאוד, ואז התחלתי להתעניין, מקרים קליניים, מאמרים, ספרות שתרגמתי משפות שונות. אני מביא פה את הדברים כפי שנגלו לי. אינני טוען להתוויה רפואית כלשהי או ממליץ על המומיו, איני מוכר אותו או מרוויח ממנו, רק מספר את מה שגיליתי.

על סגולות הריפוי של המומיו נמצא בכתביו של אבן סינא,
אבן סינא, אשר חי במאה ה 11 היה רופא, פילוסוף, מדען פרסי והיה רופאו האישי של הסולטן. בחיו כתב 450 ספרים, בעיקר בתחום הרפואה, והיה ממפתחי הטיפול בארומתרפיה. אבן סינא כינה את המומיו “שעוות הר” והעריכו כתרופה הכי מורכבת והכי מושלמת!
באחד מהכתבים סופר: “באיראן חי הסולטן פארידון, כמה מהגנרלים שלו יצא לציד. הם עקבו אחר איילה ואחד מהם ירה חץ לעברה, החץ פילח את גבה, חץ נוסף פגע ברגלה, אבל האיילה לא נפלה ונמלטה. האיילה אשר נפצעה קשה הגיעה למערה במדרון הסלעי ונעלמה.
הציידים ניסו למצוא אותה, אך לשווא. לאחר שבוע היא נראתה שוב, החץ בולט בגבה. הם תפסו אותה בחיים, המקום הפצוע היה משוח בסוג של חומר כהה, שהיה גם במערה. האיילה הובאה אל הקיסר. חכמי הסולטן ציוו לבחון את החומר. לאחר בחינת מערות אלה הם דיווחו, מנקיקי הסלע מחלחל סוג של מסה בצבע חום-שחור. בעלי החיים והעופות ליקקו את החומר ובכך טיפלו במחלות שלהם.
מערת Fariduna כוסתה באבן גדולה, שנשמרה על ידי שומר.
מחצבי המומיו היו נאספים מדי שנה ולאחר מכן נשלחו לאוצר האימפריה”.
המערה המתוארת בספר העתיק היא למעשה בצפון איראן ונקראת Dorobaţ. כמו כן, מראה המומיו ונדירותו מתאימים למציאות. לא לחינם מוצרי המומיו השתייכו למתנות הקיסרות.

בכתב הודי עתיק הוזכר מומיו כתרופה אוניברסלית “כלי המחזק את האורגניזם … מנרמל תפקוד של איברים פנימיים וחיצוניים …”

המומיו צבר במהרה מוניטין של מזור וסם הבריאות המופלא, כך שהוא היה יקר יותר מזהב.
בכתביו של אריסטו BC 384-322, השתמשו במומיו בפרקטיקה הרפואית, וניסויים נעשו על כבשים, כאשר חתכים נמשחו במומיו.
באירופה, המומיו קיבל הכרה רחבה בימי ביניים. במאה ה 17, “סם חיים” זכה לשבחים על ידי משוררים, סופרים דיברו עליו, היסטוריונים ורופאים, אף גיבורי מחזותיו שייקספיר טופלו על ידו.
ברוסית אמירה עממית אומרת: “שום דבר לא יצילך ממוות, אולי למעט מומיו”.

מומיו הוא מילה ממוצא היווני ופירושו “שמירה על הגוף.” שמו הערבי “אל-חאפז-adžssod” מתורגם היטב. ישנם שמות נוספים, ברוסית נקרא גם דם ההרים, דמעות ההר, בבורמה זה נקרא “קאו-טואי” (Blood Mountain), בטיבט ומונגוליה בתורו “Brang שמש”, בהודו Shilajit, צ’כיה voskovatou.

היתרון של המומיו, בכך שהינו מחצב טבעי (אני מאוד ממליץ לצרוך את המומיו בצורתו הטבעית, כדוריים גולמים או מומיו גולמי בלבד!)
המומיו אינו תרופה, על כן, אינו פועל רק על איבר או מערכת בודדת ויתרונתיו הרבים באים לידי ביטוי במספר מערכות גוף ורבדים.
לדוגמא: בעבודתי, אני בעיקר ממליץ על מומיו בהקשר של שברים ודלקות, כיוון שזהו תחום הטיפול שלי, אך יש מטופלים אשר ממשיכים לצרוך את המומיו מפעם לפעם מכיוון ש”על הדרך” עזר להם למעי הרגיז, דלקות במערכת העיכול, חוסר ליבידו אוסטאופרוזיס וכד’.

מכיוון שהמומיו הינו מחצב טבעי, ניתן לחשוב עליו כעל מזון איכותי, על פי הספרות הוא אינו מסוכן, בריא, אינו מכיל חומרים ממכרים, והשימוש בו יכול להיפסק בכל עת. המומיו מיועד לכל האנשים ללא קשר לגיל.

המומיו הינו תערובת של חומרים אורגניים ואן-אורגניים המופיעה בנקיקים סלעיים בהרי אסיה (בדרך כלל בגובה של 2,860 מטר ומעלה), הקרפטיים, אלטאיי, וההימלאיה. המומיו מופיע בקבוצה שדומה לדמעות. מופיע בדרך כלל במערות בסדקי התקרה.

ברפואה עממית, מומיו היה בשימוש במגוון רחב של פגיעות טראומטיות. לאחרונה פעולותיו של המומיו מושכים את תשומת לבם של רופאים. בשנים האחרונות, אנו עדים לעניין רב במומיו, אשר נקרא סם מזור הפלאי.

המחקר המדעי הרחב הראשון היה התזה לתואר דוקטור לרפואה של Shakirov Sh מנתח מטשקנט. בו נבדק השפעתו הקלינית על בעלי חיים ובשברים בעצמות. היעילות הגבוהה של התרופה, אשר תורמת לריפוי המוצלח של שברים ומשפר את המצב הכללי של חולים. העניין במומיו – שרף הסלעים המיוצר בהרים, עולות משנה לשנה. רופאים עתיקים מיחסים לו תכונות ריפוי רבות. עכשיו מספר בתי חולים ברוסיה משמש במומיו לקדם את הריפוי של שברים בעצמות ומחלות אחרות. עם זאת, עד עכשיו מוצאו נשאר תעלומה, ישנן השערות רבות. חלק מהחוקרים מצאו קשר למינרליים, דבש של דבורי בר, תות, ערער ואפילו בעלי חיים שונים.

יותר מ -70 מקורות מדווחים על המומי שהתגלו A. Sh Shakirov בספרותו.
כפי שצוין בכתבי היד המזרחיים, המומיו נותן כוח בכל הגוף, במיוחד בלב. היה בשימוש גם במחלות הכבד, קיבה, שחפת, אסטמה, שיתוק, תהליכים דלקתיים, מסייע גם במקרה של הרעלה, עקיצות עקרב, כיבים, שלפוחית ​​השתן, גמגום, עייפות, מנרמל את תפקוד האיברים פנימיים וחיצוניים, מגביר פעילויות מינית, עוזרת עם כאבי ראש, מיגרנות, סוכרת, יש לו השפעת התחזקות כללית בגוף. אבל בעיקר תורם לריפוי המוצלח של עצמות ופצעים.

הרכב המומיו:
בהרכב שלו מכיל כ -28 יסודות כימיים, 30 מאקרו ומייקרו-אלמנטים , ו -10 תחמוצות מתכת שונות, 6 חומצות אמינו, מספר וויטמינים -. B12, P-617, B et al, שמני טבעיים, ארס דבורה, חומרי שרף, כל אלו מסוגלים להשפיע על התהליכים מטבוליים בהתאמה, לשפר את תהליכי התחדשות ברקמות שונות.
מוגדר כאנטי-דלקתי, אנטי-רעיל, מחזק תפקוד כללי, משקם פגיעה בעצבים ההיקפיים או מרכזים של המוח המעורב באופן חיובי בביוסינתזה של DNA התא, מה שמוביל להגדיל את מספר התאים. (ולכן אינו מומלץ במחלות ממאירות)
האפקט הטיפולי של המומיו הינו מורכב והינו בעל השפעה רבת-צדדים על כל התפקוד של הגוף (למשל, בתרופה ישנם מספר אלמנטים פעילים, אבל כאן יש 50 רכיבים שנבחרו על ידי טבע).
איכויותיו יוצאות הדופן של המומיו במקרים אקוטיים נצפים בעיקר בפציעות טראומתיות, שברים ודלקות.

איכות המומיו:
טעמו מר- אם טעמו מתקתק, הוא עורבב עם סוכר חום, יש לזרוק את החיקוי.
צבעו שחור כהה- אם בדילול צבעו אדמדם, יש לזרוק את החיקוי.
הינו מסיס במים או במגע- אם נשאר גושי למשך זמן רב, אינו איכותי
הינו בעל ריח חזק וחריף

מינון (על פי מקורות שונים):
לילדים בגילי 3 חודשים עדשנה – 0.01 גרם ליום.
גיל שנה עד 9 שנים- 0.02 גרם ליום.
גיל 9 עד 14שנים – 0.05 גרם ליום.
בוגר – 0.2 גרם ליום.

התוויות נגד:
כאן הספרות כלל אינה חד משמעית ומתחלקת לדעות שונות, באופן כללי, מתוך 38 מקורות שונים, הדעה הרווחת הינה שאין התוויות נגד כלל.
במקורות מסוימים הועלו מס’ התוויות נגד.
אין בסמכותי להגדיר מהם התוויות הנגד, אלה רק לציין את דעתי לפי ניתוח של המקורות השונים, אסביר בקצרה את התפישה בכל התווית נגד:
היסטוריה או נטייה לגידולים ממאירים או שפירים- המומיו מעודד גדילה באופן משמעותי, זהו יתרון, אבל לא כאשר ישנם נטיה או גידולים בפועל, נציין כי גם בחלב פרה שאנו שותים, יש הורמוני גדילה בכמות משמעותית, לפי הספר “שוטי החלב”.
לחץ דם גבוה- המומיו הינו ממריץ, מעלה ויטאליות, מעורר מינית ונפשית. הגברה זו גורמת לתנועה מוגברת של דם, וזו מסוכנת בלחץ דם גבוהה.
מצב זה גם יכול להוביל לעדויות על עליה קלה בלחץ הם באופן זמני ובצורה קלה.
גיל מבוגר- באדם לא בריא.
נשים הרות ומניקות- המלצה כללית הינה לא לצרוך חומרים אשר מניעים בחוזקה ומחממים, במקרה זה המומיו נחשב כמניע בחוזקה.
באופן כללי, גם דברים בריאים אשר אינם נחוצים, אינם מומלצים, אם נחוצים, הייתי שוקל בחיוב.

התויות נוספות:
דומה להשפעותיו של ג’ינסנג, טוניק רב עוצמה לתופעות של הזדקנות
אנטי דלקתי, אנטי-ראומטיות, ויכול לאזן את ההורמונים
מחלות בדרכי הנשימה, כגון ברונכיטיס חריף וכרוני, אסתמה.
לב וכלי דם
ראומתולוגיה
אלרגיות
מחלות כבד
פגיעות בעצבים הקפיים
מקדם התחדשות של רקמת עצם,
בעל תכונות חיטוי.
כלי מצוין לטיפול באלרגיות
מומלץ לטיפול במחלות החניכיים, האוזניים, הלב, הכבד. מגביר את המערכת החיסונית של הגוף ומגביר את תוחלת חיים.
משפר את תפקוד בלוטות המין, מנרמל את חילוף חומרים, עוצר תהליכים שגרוניים.
יישום חיצוני גורם לאפקט הטיפולי בחולים עם נגעים במערכת העצבים ההיקפית, עצב המשולש ופנים, דלקת חוט שדרה.
מחלות שניתן לטפל בצורה מושלמת במערכת העיכול: מעי רגיז, גסטריטיס, כיב פפטי.
אבנים בכליות, סכרת.
חשוב לציין כי המומיו מחזק משמעותית את הפעילות המינית, מגביר און, ליבידו וגורם לעיתים גם לעוררות מינית, בהודו, המומיו נמכר כטיפול טבעי בתחום זה.

שימוש חיצוני:
המומיו יעיל גם בשימוש חיצוני כמחטא, מרפא ומחדש את העור, מרפא פצעים, טוב לאקנה ופצעונים.
המומיו יעיל לורידים בולטים ודליות.
מחלות עור
ניתן להשתמש במומיו כסבון מומיו

המומיו יותר חזק מאשר שורש הג’ינסנג, כיום הופך זמין בפעם הראשונה בכמויות קטנות במערב. כמו הרבה תרופות רוסיות מסורתיות, אנו עדים להשפעותיו העוצמתיות וכיום גם ברישיון רשמי לשימוש רפואי ברוסיה.
אסור היה במשך שנים רבות לייצא אותו, בגלל המחסור שלה והערך הגבוה. זה שרף נדיר ומסתורי, המכיל חומרי מרפא מאוד נדירים, חומצות שומן, מינרלים וחומצות אמינו.

חומר ייחודי:
שרף, שניתן למצוא רק במערות או חורים בסלעים בהם דבורים בנו כוורות לפני מאות ואלפי שנים. כנראה שניתן לתאר את המומיו כריכוז של דבש מאובן, דבורים מתות, קני דבורים ושעוות דבורים, שחילחלו לאורך תקופות ארוכות של זמן דרך הסלעים, תחת השפעה של מי מעיין, המתהווים כשרף העשיר במינרלים, במיוחד סיליקה, חומצות אמינו נדירות מאוד וחומצות שומן.

בשנת 1978, במוסקבה, באקדמיה למדעים ביולוגיים, ד”ר ASShakirova, VN איסמאילה, וA.Vishinskov פרסמו מחקר רפואי שכותרתו “חקר תכונות הריפוי המסורתיות של המומיו”, מחקר זה הוכיח:
* המומיו מעודד התחדשות במערכות הגוף.
* מטפל בדלקות ומהווה כלי לניקוי רעלים של הגוף ומשפר את המערכת החיסונית.
* אחת האינדיקציות הטובות ביותר עבור מומיו הוא לריפוי עצמות שבורות.

את המומיו לוקחים לתקופת הטיפול ומפסיקים. גם כאשר לוקחים לאורך זמן יש צורך לעשות הפסקות.